אבן ההולדת של חודש ינואר- גרנט, נופך 

אבן החן האדומה גרנט, ובשמה העברי נופך אשר המזכירה בצבעה את גרעיני הרימון

ומכאן מקור שמה- במילה הלטינית המתארת את גרעיני הרימון.

הגרנט ביהדות

 יש הסוברים שהגרנט היא אבן "הנופך" המוזכרת כאחת מאבני החושן, אך על פי דעה אחרת, דווקא ה"ברקת" המשובצת בחושן היא הגרנט. זאת כי אבן הגרנט מופיע בשני צבעים עיקריים ירוק ואדום. על פי מדרש תלפיות, ספרו של רבי אליהו הכהן מהמאה ה-17-18 שחי באיזמיר, תורכיה, אבן הגרנט היא זו הנמצאת בחושן הכהן הגדול והוא מייחס לאבנים תכונות מרפא: "יועיל בסמים הממיתים – שמונה גרעיני שעורה כתוש היטב – יציל החולה מהמוות. אם תלוי על הצוואר או קשור בטבעת שומר האדם מחולי הנפל. יועיל לזכירה ולעיניים וטוב להעשיר, ומלמד האדם לדבר בחוכמה ולהבין חידות נעלמות, ושכמעט יביא האדם לידי נבואה".

תכונות וסגולות ריפוי המיוחסות לגרנט- היא מסמלת התמדה וכוח, ידועה כ"אבן ההתחייבות" אשר מחזקת התחייבות ודבקות כלפי מטרה מסוימת.

 המצרים האמינו שהאבן היא סמל לחיים ואילו בימי הביניים היא שימשה כתרופה לטיפול במחלות. בהודו ובפרס היא נחשבה לקמיע שנלבש ע"י לוחמים כנגד הרעלה, מגפה ומכת ברק.

היו שסברו שדיוקנו של אריה אשר מגולף באבן הגרנט, ישמור על הבריאות ויגן בפני פורענויות בדרכים. עקב גוונה האדמדם היו שהאמינו שהאבן תרפא דימומים ואף תמריץ את מחזור הדם בגוף.

 על פי תורת הקריסטלים, הגרנט יעילה לריפוי הרעלות, דיכאון ותת-פעילות של בלוטת התריס ויש ביכולתה לעורר את המודעות לכוונות רגשיות ולעודד מיניות מעוכבת. כמו כן, על פי תורה זו, הגרנט יעילה בטיפול בכאבי גב וצוואר.

רקע היסטורי לגרנט

•  במאה השלישית לפני הספירה נהגו היוונים לשבץ אבני גרנט אשר היו רחבות מאצבעותיהם בטבעות זהב מסיביות.

•  בפסלי האלה איזיס במצרים, אלת הפיריון והטבע בפנתיאון האלים המצרי, שובצו אבני גרנט באבנט של האלה. הן סימלו את כוחה.

•  הרומים נהגו לפסל דמויות בגרנט ובמאה ה-18 שובצו גרנטים בעגילי חישוק. בתקופה הויקטוריאנית, שובצו אבני גרנט בסיכות ובצמידים.

•  שבטים אסיאתיים מסוימים השתמשו בגרנטים ככדורים עבור כלי נשקם כיון שסברו שהאבן האדומה כדם תגרום לפציעה חמורה יותר מכדור עופרת.

 אגדות על הגרנט

 אבן גרנט האיכותית בוהקת כמו להבת אש. על פי האגדה, נח האיר את התיבה בעזרת אבני גרנט.