פנינים מסמלות טוהר ותמימות.
הן משדרות רוך ומביאות הרמוניה.
סמליות: אבן של שלמות רוחנית ותמימות. מחזקת את הקשר עם העצמי הפנימי.
השפעה: פנינים מגבירות תחושת שלווה ורוגע, ומסייעות בהבנה ובהתמודדות עם רגשות.
צבעים: פנינים מגיעות בגוונים של לבן, קרם, ורוד ואפילו שחור.
פנינים טבעיות, מתורבתות, מלאכותיות
פנינים טבעיות הן יקרות ונדירות, גם בשל הסיכון הכרוך בשלייתן וגם בשל שינויים סביבתיים ואקלימיים הגורמים לכך שפחות פנינים נוצרות בתוך צדפות. כיום ניתן לראות פנינים איכותיות כאלה בתכשיטי בתי מלוכה. המסחר בהן כיום נעשה בעיקר אצל אספנים.
העדויות המוקדמות ביותר לפנינים מתורבתות הן מסין של המאה ה-12.
הפנינים המתורבתות המוכרות לנו כיום הן תוצאה של מחקר שנעשה ביפן בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. החוקרים מיזה ונישיקווה פיתחו שיטה ליצירת פנינים עגולות. היזם קוקויצ'י מיקימוטו רשם פטנט על התהליך והיבול הראשון של פנינים מתורבתות בשיטה זו הופק ב-1916.
הפנינים מגודלות תוך אימוץ שיטות של חקלאות ימית. שריון הצדפה נפתח בזהירות, אך בכוח ולתוך הצדפה מוחדרת חתיכה משריון של צדפה אחרת בצירוף חלק מקרום הצדפה. הצדפה מושארת מתחת למים למשך שנתיים-שלוש עד להיווצרות הפנינה. פנינים מגודלות הן במים מתוקים והן במים מלוחים ואין שוני ביניהן.
כיום מקובל להשתמש בפנינים מתורבתות שמרכז הייצור העיקרי שלהן הוא סין, יפן, טהיטי, אוסטרליה.
פנינים מלאכותיות הן חרוזים מזכוכית או פלסטיק אשר מיוצרים בבתי חרושת ומחקים בצבעם ובצורתם את הפנינים. חיקויים כאלה יוצרו עוד בתקופת הרנסאנס ונקראו פניני מיורקה. אלו נוצרו מציפוי חרוזי זכוכית באבקת קשקשי דגים.
איכויות וערך הפנינים
פנינים בדומה ליהלומים, ממוינות לאיכויות וערך על פי חמישה משתנים:
גודל – ככל שהפנינה גדולה יותר, קשה יותר לגדל אותה ולכן היא נדירה.
ברק – ככל שהפנינה מבריקה יותר היא נחשבת לאיכותית יותר מאחר שהברק הוא סימן למבנה איכותי של הציפוי.
צורה – ככל שצורת הפנינה עגולה יותר היא יקרה יותר, מאחר שנדיר למצוא פנינים עגולות לגמרי והביקוש להן גבוה.
צבע – הצבע הוא גורם המשפיע על מחיר הפנינה. הצבע המבוקש משתנה ממדינה למדינה וגם מוכתב מצו האופנה.
ניקיון – ככל שפני הפנינה חלקים יותר וחסרי פגמים כך ערכה עולה.
הפנינה ביהדות
הפנינה מוזכרת בתנ"ך מספר פעמים:
בספר משלי, ל"א, 10 "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה", יש כאן השוואה בין אישה איכותית לפנינה נדירה.
במשלי ח' ,11; "כי טובה חכמה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה", גם כאן יש השוואה בין החכמה לאבן החן הטובה ביותר שהיא הפנינה.
במגילת אסתר מופיע ה"דר", הציפוי הפנימי של הצדפה המייצרת פנינים. הדר מופיע בתיאור ארמון אחשוורוש. "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת" מגילת אסתר א' ו'.
בספר שמואל א', א' פסוק ב' מסופר על אלקנה שהיו לו שתי נשים חנה ופנינה. כלומר שם אבן החן שימש גם כשם פרטי.
תכונות וסגולות ריפוי המיוחסות לפנינה
התכונות המיוחסות לפנינה הן חיות, יופי, תום, חוכמה ויושרה.
סגולות הריפוי של פנינים נקשרות לקיבה ולמערכת העיכול וכן למערכת החיסונית וגם ללחץ נפשי. מסופר כי מלך אנגליה הנרי השמיני השתמש באבקת פנינים לריפוי פצעים.
רקע היסטורי על הפנינים
איש אינו יודע בוודאות מי היו האנשים הראשונים שהחלו לאסוף פנינים ולענוד אותן, אך ידוע כי הפנינה היתה אבן החן המועדפת על מלכים ואצולה במשך שנים רבות.
בעת העתיקה מציאת פנינים בים היתה קשה ונעשתה ע"י צלילה עמוקה ושליית הצדפות ולכן רק אנשי אצולה ומלכים יכלו להרשות לעצמם לענוד פנינים ולכן הן סימלו עושר ואצולה.
ידוע כי בימי הקיסר הרומאי יוליוס קיסר, רק נשים מבנות האצולה ענדו פנינים.
בשנת 2008 נמצא בחפירות בירושלים עגיל זהב משובץ פנינה עם אמרלד מהתקופה הרומית. העגיל נשמר בשלמותו במצב מדהים ונראה אופנתי ועכשוי כאילו נעשה בימינו.
בתקופת הרנסס היה מקובל לשזור פנינים כקישוט בשיער הנשים. לדברי מרוקו פולו, מלכי מלבאר ענדו מחרוזת ובה 108 אבני אודם ו-108 פנינים שהועברה בירושה בין דורות של מלכים.
ביפן שימשה אבקת פנינים כאיפור לגיישות.
אגדות על פנינים
במשך שנים לא ידעו כיצד נוצרת הפנינה והיתה אמונה כי הפנינים שבים הן דמעות המלאכים על חטאי האדם שצנחו למעמקי הים.
באחד מתיאורי גן העדן בקוראן נאמר כי פירות העצים הם פנינים ואזמרגד וכי כל מי שנכנס בשערי הממלכה השמימית מקבל אוהל של פנינים.
במיתולוגיה ההודית נאמר כי האל וישנו שלה את הפנינה הראשונה ממעמקי האוקיינוס והעניק אותה לבתו פנדאיה ביום חתונתה.
שמירה וטיפול בפנינים
רצוי לאחסן פנינים בשקית בד או משי ולהיזהר ממגע במתכת חדה או אבני חן העלולות לגרום לשריטות.
אבן חלופית- מונסטון, אלכסנדריט, אגט